הבלוג של מועדון אמא

ברוכים הבאים לבלוג של מועדון אמא - מה זה מועדון אמא?

הדבר הכי חזק שאני זוכרת מהרגע הראשון שנהייתי אמא הוא

ההרגשה הזו שגיליתי את אמריקה (זה עדיין נחשב תגלית מרעישה בימינו?!)

התחושה שאני האם הראשונה והיחידה שחוזה בפלא הזה שהרגע ממש הזיזה קלות את האצבע

זה הזכיר לי את ההתאהבות הראשונה שבאמת הייתי בטוחה שאף אחד לא יכול להבין את עוצמת הרגש...

ומהצד השני מרגע היותי אם - כל אמא ברחוב, לא משנה באיזה גיל, העבירה לי את המסר

welcome to the imaclub

אם זה היה במבט, במשפט, בחיוך מואר...

ואני כל כך שמחה שהצטרפתי למועדון האמהות! (תודות לליאל ושירה... וגם לבעלי!)

לאחרונה אני שותפה בפרויקט מדהים שנקרא מועדון אמא

מועדון אמא הוקם ע"י אמהות - למען נשים בהריון ואמהות בכל גיל (כן, זה כולל גם סבתות!)

כרטיס מועדון אמא מעניק הנחות והטבות ממיטב בתי העסק כמו גם מידע על אירועים, מבצעים ודברים שצריך לדעת.

בבלוג הזה נשתף אתכם בהגיגי הצוות (המורכב מאמהות), בהמלצות על בתי עסק ו/או מוצרים שונים, מתכונים וסיפורים שונים.

כאמהות עובדות שמטורפות על הילדים שלהן שמנו לב שאנחנו חיות בקצב מטורף בלי דקה לנשום

ובכל זאת, איך עושים את זה?

נשמח מאד אם תשתפי את קוראי הבלוג בסיפור שלך או בסיפור על חברה ותגלו לאומה -

איך את/היא עושות את זה

שלחי לנו את הסיפור למייל ima@imaclub.co.il ואנחנו נעלה אותו לבלוג

אז - שנמשיך להנות מההורות (או מההיריונות)

ו... Join the ImaClub

שלכם,

רוני

מפגש בנות תמים שהסתיים בהריון

סוף סוף הצלחנו לתאם מפגש בנות!
שש החברות הטובות. ערב באמצע שבוע. בלי גברים. הילדים ישנים (לארבע כבר יש ילדים, אחת בחודש תשיעי, אחת בהריון אבל זה עוד סוד כמוס!).
מרוב ההתרגשות הגענו כולנו לבית של שירי פחות או יותר באותה הדקה
צווחות שמחה (תחושת החופש וטעם של פעם), חיבוקים ונישוקים

אני מיד תפסתי איזו חתיכת עוגה וגם ביקשתי את המתכון (עוגת תפוחים מעולה!) ואחרי זה עוד בורקס בטטה פריך
והתכוננתי לערב מרגיע של שיחות ושטויות שמזמן לא עשינו

כשהיינו צעירות ויפות יותר אפשר לומר שממש "גרנו" אחת אצל השנייה
מפגשי הבנות היו המשך טבעי וספונטני של יום לימודים (או הברזה ממנו), של פעולה בצופים
או של לילה שלא היה משהו אחר לעשות בו
הם בטח לא הצריכו תיאומים, לא החתלות והשכבות מוקדמות (או געגוע מלווה ברגשי אשמה), ואפילו לא פרצוף חצי עצוב של בעל מתוק...
זה היה לפני שהיו לנו עבודות "רציניות", לפני שהתחתנו, לפני שילדנו...

אז חיכיתי כבר לערב הלא ספונטני אבל המיוחד הזה
שאוכל להיות אני של פעם, ואולי לדבר על דברים של פעם
(הייתי רושמת דוגמאות אבל אני לא ממש זוכרת על מה היינו מדברות...)

אז איפה עצרנו?
כן, אני סיימתי את הבורקס...
כולן צחקו עליי שאני שוב בולסת והאם במקרה צחצחתי שיניים במברשת של בעלי ונכנסתי עוד פעם להריון
אמרתי שהפעם, באמת באמת, לא. ואני דווקא רוצה מאד לנוח קצת...
ואז התחילה תופעה מאד נדירה ומוזרה
אחת אחרי השנייה, ארבע בנות הרימו את החולצה והראו את הבטן
זה אולי היה נורמלי אם היינו בחנות לבגדי נשים
או בחוף הים
אבל בימינו ההקשר היה ברור -
כולן, כן כן - כולן בהריון!!! ביחד!!!

פתאום החדר התמלא שוב בדיבורי שבועות - שבוע 11, שבוע 10, שבוע 6 ואפילו שבוע 2 (היא לא התאפקה...) ואני שממש רציתי לנוח הרגשתי פתאום את הגעגוע העז הזה -
להרגשה שיש לי חיים חדשים בבטן. להתמלאות של השדיים. לתינוק "טרי" שרק נולד ותמיד צמוד צמוד אליי...

את השעות שאחריי העברנו (איך לא) בשיחות על הריון, בחילות, לידות, ילדים
בין בורקס לעוגה, בין צחוק לחיבוקי שמחה גדולים
רצו שם כמה פיהוקים שרק נשים בשליש הראשון להריון מרשות לעצמן לפהק

בדרך חזרה הביתה התקשרתי לבעלי
הוא היה מנומנם ולא כל כך הבין איך ומה פתאום אני אומרת:
אתה זוכר שאמרת לי לא מזמן שאתה "בשוונג" ודווקא בא לך עוד ילד?...