‏הצגת רשומות עם תוויות חברה טובה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חברה טובה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 27 בינואר 2011

מה בין הילדים שלך וחברות רווקות?

ילדתי ראשונה בין חברות הילדות שלי. זה היה נפלא כי הן היו שם תמיד לעזור לי, שיחקו עם בתי הבכורה ואז עם השנייה. לאט לאט רובן הצטרפו למעגל ההורות, והמפגשים הלכו והתמעטו והפכו לאירועים חברתיים הכוללים זאטוטים מתרוצצים.
הכניסה לעולם ההורות, בעיקר בלידה ראשונה, מכניסה אותנו לתוך עולם שלם ומלא, שונה לגמרי ממה שהכרנו קודם. אנחנו מחפשות חברה תומכת שיודעת לתת עצה, חברה להעביר איתה את שעות הערות של התינוק ואת רגעי החסד של השינה..
אנחנו מחפשות מה לעשות בשבת, ואיך לתכנן נכון את הזמן.

אנחנו מוצאות חברות חדשות, בגינה, בגן... ומבלות בקלות עם חברות שהפכו או כבר הינן אמהות. אבל מה עם החברות הרווקות שלנו? 
האם הקשרים החברתיים שלנו חייבים להשתנות כשאחת הפכה אמא והשנייה עדיין לא?
כשאני שומעת את סיפורי האהבה של חברותיי הרווקות, את הבילויים הספונטניים והלילות הלבנים, אני מתמלאת קנאה וכל כך בא לי לפעמים להצטרף לערב חסר אחריות ומלא אלכוהול, לדבר על דברים ברומו של עולם שלא קשורים להחלפת חיתולים ולחששות הוריים..
מהצד השני, כשאני כבר מצטרפת לבילוי כזה, אני מתאפקת לספר רק את סיפורי התינוקות הפיקנטיים במיוחד..
אני רוצה לדבר על דברים ברומו של עולם, אבל כמעט לכל פיסה בעולם שלי חודרות הילדות שלי.
וסיפורי הזוגיות שלי כבר לא חדורי סערות כפי שהיו בעבר.
אני רוצה את חברתן של חברותיי הטובות, על אף שאנחנו בתקופות שונות, אני רוצה את הכתף החמה, את המילים החכמות, את הצחוק חסר המעצורים. אני מתגעגעת. מבינה אבל מתגעגעת.

ככל שהחודשים והשנים חולפות, נוצרות חברויות סביב הילדים - אמהות של ילדים מהגן, חברות שילדו... החברויות האלו, הן חדשות. הן מהנות ומקסימות, אבל זה לא יעזור - החברות האלו לא ניחמו אותי כשההורים שלי התגרשו, הן לא ליוו אותי לבאקום ונפנפו לשלום וגם לא הכינו לי מכתב הכנה לטיול הגדול. הן לא עברו איתי את רגעי השפל (הזמניים...) כשהאקס המיתולוגי התחתן, הן לא החליפו לי בגדים כשנרדמתי שיכורה אצלן בחדר...
הן לא מכירות את המניירות הכי קטנות שלי, מה מרגיז אותי ולמה. וגם אני לא עשיתי את כל זה עבורן.
לחברות החדשות יש עניין משותף רב שמתחיל בילדים שלנו, ואנחנו יכולות לדבר על זה שעות.
כן, לפעמים נכנסים גם נושאי היום יום,
אבל נדמה שייקחו עוד הרבה שנים וחוויות, אם בכלל, עד שהחברות הזו תהפוך אמיתית. ואם נחליף מקום מגורים או אפילו גן ילדים, יש סיכוי גדול שהחברויות האלו ייעלמו. עם כל האהבה. וגם כאן יש אהבה.

אז איך אפשר לשמור את הקשר האמיתי והרציף עם חברה שעדיין לא הפכה אמא?
אפשר למתן בין המפגשים עם הילדים למפגשים, לבד, ללא הילדים.
אפשר לדבר על זה. להפוך את הנושא לגלוי ולעבור אותו.
אפשר, אם יש רצון, לתת מקום קבוע בחיי הילדים. מקום שאפשר אמנם להיכנס ולצאת ממנו מתי שבא אבל מקום אמיתי וברור.
להזמין. גם לאירועים שקשורים לילדים. ולהבין אם לא בא.
לא לשכוח. לא לשכוח יום הולדת, לא לשכוח תאריכים ואירועים מהותיים.
לא לוותר. לא על בילוי בגלל עייפות, לא על שיחה בגלל רצון לא להטריד. לא על בהייה משותפת בטלוויזיה גם אם אין כח לדבר.

זה נכון שאי אפשר להבין את כל תחושות ההורות עד שהופכים הורים, ואולי גם אי אפשר להבין את תחושת המרחק שנוצר כשלחברה יש ילדים ולך עוד אין. אבל בעוד כמה שנים (אומרים שהזמן רץ), הילדים - של כולנו - יגדלו, נרצה להישען לאחור (או לרוץ קדימה) עם אותן החברות שלא צריך להגיד להן מילה כדי שיבינו.
ואז, אם לא נשכיל לשמור, הגעגוע יהיה הרבה יותר גדול.

יום רביעי, 5 בינואר 2011

מסיבת פיג'מות למבוגרים - יום הולדת לבעלי היקר...

ביום ראשון האחרון, קמתי אפופת עייפות וצינון, שלחתי את בנותיי היקרות והמנוזלות לגן ורצתי לעבודה.
פתאום נזכרתי - השבוע הזה יש לבעלי יום הולדת!
אנחנו רצים כל כך בטירוף, מנסים מדי פעם לנהל זוגיות תקינה ולהרגיש אינדיבידואלים...
לא תמיד זה יוצא ולא תמיד זה מספיק.
מיד סימסתי אותו - מתי אתה רוצה לחגוג?
והוא ענה - אין לי כוח לחגיגות.
אומרים שזוגות משלימים זה את זו, אומרים שהפכים נמשכים
עשיתי 1+1 והגעתי למסקנה - אם הוא אומר שלא בא לו לחגוג, סימן שהוא ממש צריך מסיבת הפתעה.
אנחנו 12 שנים יחד (יו, תכף זה 13..)
ההתנהלות בינינו בדרך כלל כזו שלי צץ רעיון (ולא תמיד הוא טוב) והוא זה שמוציא אותו לפועל.
הפעם הייתי לבד, ולא היה לי הרבה זמן
אז סימסתי מיידית את החבר'ה הקרובים - מסיבת פיג'מות, אצלנו בבית, ערב משחקים - בואו במצב רוח טוב.
עכשיו כל מה שנשאר זה... לארגן מסיבת פיג'מות, ערב משחקים, אצלנו בבית, בלי שהוא יידע, תוך 3 ימים.

אז איך מארגנים מסיבת פיג'מות למבוגרים??!
בין אם זה ליום הולדת או לערב חג, מסיבת פיג'מות מוציאה מהשיגרה ומשאירה זיכרונות טובים.
הנה כמה רעיונות, חלקם הצלחתי ליישם וחלקם לא, אבל אתם מוזמנים לבחור...


1. הזמנת חברים - כדאי להזמין חברים קרובים, שירגישו נוח להיות יחד בפיג'מות. צריך להודיע מספיק זמן מראש כדי להתארגן על בייביסיטר. אפשר לשלוח הזמנה מגניבה במייל עם תמונה של ילד/ת היום הולדת ישן ולהכריז על תחרות "הפיג'מה הכי מוצלחת".
2. סידור הבית - לעיצוב מסיבת פיג'מות אפשר לפזר נרות, כריות ופופים (אפשר גם לברר על השכרת כריות ופופים), לנפח בלונים, להכין שלטים, לפזר משחקים כמו טאקי, קלפים, שש בש וכו'
3. תוכנית רעיונית - כאן יש כמה אפשרויות, זה תלוי באווירה, בחבר'ה ובתקציב:
א. הזמנת משחקי שולחן או וידאו למבוגרים - PS3, משטח ריקוד, XBOX או סימולטור נהיגה, שולחן סנוקר, שולחן הוקי או שולחן כדורגל. מה שזה לא יהיה - כולם נסחפים ונהנים כי בילדות השתגענו על זה ואז עוד המשחקים היו ממש מעפנים יחסית לקידמה של היום... העלות נעה בין 150 ש"ח עד 900 ש"ח.

ב. הזמנת מסג'יסטים/מניקוריסטית/מאפרת/קוראת בקלפים או נומרולוגית - אפשר לבקש מהם לשבת בחדר, ליצור אווירה נעימה והאורחים יוכלו להנות אחד אחד או בזוגות. העלות נעה בין 300-800 ש"ח.
ג. הזמנת איש מקצוע שיארגן את כל הערב - זה יכול להיות סקסולוגית או מנחה ערב משחקים בסגנון של פעם, חשוב מאד לקבל המלצה ו/או לקרוא ביקורות כי אם זה לא יוצא טוב כל הערב הוא נפילה... העלות נעה בין 800-2000 ש"ח.
ד. רעיונות קטנים - לקנות מסיכות יופי ולעשות לכולם, לקנות מדבקות קעקועים מגניבות ולתת לכל אחד בכניסה 
ה. משחקים למבוגרים - טאבו, טריוויה, תן קו, שחק אותה, חבילה עוברת, אמת או שקר. אפשר להביא משחקים מוכנים או ממש להכין את תוכן המשחקים שיהיה מותאם לחוגגים ואקטואלי לימינו.
ו. פינות יצירה - מכירים את הסיטואציה בה אתם הולכים עם הילד/ה לפינת יצירה ומוצאים עצמכם שקועים ביצירה בעצמכם? מסתבר שגם מבוגרים אוהבים ללוש, לצבוע וליצור, רק צריך להוסיף פאסון... אפשר לעשות פינות יצירה של חרוזים, הכנת בצק סוכר, ניפוח בלונים ועשיית צורות (אפשר להוסיף ספר מגניב), פינת ציור על ביצים קשות, פינת קיפולי מפיות, פינת משחקי חשיבה...
4. שקיות הפתעה - מה שמים למבוגרים בשקית הפתעה של יומולדת? כיוון שהיה חורף הבאתי לכל זוג כרבולית ולחמניות שוקולד לבוקר. אפשר להכין שקית ארוחת בוקר שתכלול חלה, טונה, זיתים, שתי ביצים קשות (אלו מפינת היצירה?) ושמן זית. אפשר לקנות משהו סקסי אם החבר'ה מספיק פתוחים או לפנק בשמן עיסוי. הכל תופס...

ודבר אחרון, לא לשכוח להכין תוכנית ממש טובה להביא את ילד/ת היום הולדת בהפתעה. ולבקש ממבוגר אחראי (ויהיו כאלה) לחכות עם מוסיקה, זיקוקים וכל החברים בכניסה...

שיהיה במזל טוב ובכיף
ומזל טוב לבעלי האהוב, האחד והיחיד!

יום שלישי, 9 בנובמבר 2010

מה לעשות עם התינוק בחופשת לידה?

אני נזכרת במלוא האהבה בימים של חופשת הלידה שלי. נדמה היה שהזמן עצר מלכת, שכל מה שקיים זה אני והתינוקת שלי.
האמת היא, כשנולד תינוק חדש - כל יום שווה ערך לחודש. קורים בו כל כך הרבה דברים ולא קורה בו כלום...

נכון שבפועל התרוצצו סביבנו לפחות שלושה אנשים בתפקיד מלא (בעלי - קניות דחופות, אמי - בישולים, חמתי - נענועים בזמן שאני מתקלחת ועוד), אבל ממש לא ברור איך הימים רצים במהלך חופשת לידה:
הבוקר מתחיל בהנקה ופליטה והלילה מגיע מיד אחריו בקינוח של הנקה ופליטה.
בין לבין הסתובבתי עם חברות, ביקרתי בני משפחה שלא ראיתי שנים, חרשתי את הרחובות עם עגלה (לפעמים בלי תינוקת בפנים כי היא רצתה מנשא...) והכי הכי נהניתי לנמנם איתה יחד.

בזמן חופשת הלידה שלי, דמיינתי שאזכור כל רגע, כל חיוך, כל תנועה, כל פרצוף מצחיק וכל הברקה...
אבל בפועל, אחרי שתי לידות = שתי חופשות לידה, אני מודה, בצער, שהזיכרון כבר לא מה שהיה.

השבוע נפגשתי עם שירי כבודי אביב, שהיא גם חברת ילדות וגם צלמת הריון ומשפחה וגם אמא לתינוק חייכן ומהמם (וכן, אם את מדברת על תינוקות של חברות שלך - את אובייקטיבית).
היא סיפרה לי על חבילה חדשה שהחליטה להשיק, מתוך המחשבה על הימים המתוקים של חופשת הלידה:

בוקר של כיף, עם התינוק, בסטודיו מהמם, עם קפה ועוגה ששירי אופה (וכן, היא אופה מדהים, אובייקטיבית). בסיום תקבלי סט תמונות מדהימות שלך ושל תינוקך, עם דיסק ואלבום מתנה
וכשהוא יגדל, תראי לו ותגידי:
תראה איזה מהמם היית, תראה איזה שמנמנה אמא הייתה פעם (סליחה, זה הזיכרונות שלי בלבד מתערבבים...) ופתאום כל הזיכרונות, שיהיו כבר רחוקים, יעלו וימתיקו את השיגרה היומית של ילדים גדולים.

הרעיון הזה כל כך מצא חן בעיני, שהחלטתי לשתף אותו כאן. יש רעיונות שעושים לי חשק להיות בחופשת לידה עם תינוק... למרות שקוראי הבלוג הנאמנים -וגם בעלי היקר- יטענו שכל דבר עושה לי חשק לעוד תינוק..

אז אם בא לך, בין טיפת חלב לחוג ליווי התפתחותי, בין הנקה לפליטה,
להעביר בוקר של כיף עם שירי (וכן, באמת אובייקטיבית, כיף להיות איתה...)
ולצאת עם צילומים מקצועיים ומהממים של שניכם -

התקשרי לשירי וקבעי לך דייט עם התינוק
ושיהיה בכיף...

שירי כבודי אביב 054-7634677
www.shirikvodi.co.il

זו לא תמונה שלי... זו תמונה של אמא בחופשת לידה אמיתית שהצטלמה אצל שירי :-)
בחופשת הלידה הבאה שלי מבטיחה להכניס תמונה שלי...

יום ראשון, 24 באוקטובר 2010

מי אני? אמא טובה אמא רעה...


מכירה את השנייה הזו מהרגע שהכנסת את הילד/ה לאוטו וסגרת את הדלת ועד לסיבוב שאת עושה ונכנסת מדלת הנהג?
אני לא רוצה להישמע אמא רעה, אני גם לא אמא מתלוננת בד"כ,
אבל לפעמים, השנייה הזו היא רגע של חסד.
שקט כזה, לבד כזה, רגע שלי עם עצמי. במיוחד אם הן בדיוק צועקות על משהו...הרגע הזה הוא תזכורת בשבילי.
ברגע הזה אני תמיד חושבת שאני חייבת לעשות משהו ממש כייפי עם בעלי או עם חברה טובה.


אז בשבוע שעבר החלטתי שהרגע הזה יהפוך למציאות וביום שישי ביקשנו בנחמדות יתר מהסבתא שהילדות ישנו אצלה. והיא הסכימה.
קבענו עם גיסי וגיסתי (שביקשו בנחמדות יתר מהסבתא השנייה) ויצאנו לבילוי אמיתי, ללא שעת עוצר מוגדרת, בלי המחשבה על מחר בבוקר. טוב, חשבנו על מחר בבוקר אבל על מחר ב-9 בבוקר ולא ב-7...

אכלנו במסעדת שרטוקרי ביפו, והיה מעולה.
המשכנו לבילוי של תרבות אמיתית – הצגה בתיאטרון הסימטה. מועדון אמא בקשר עם תיאטרון הסימטה כבר כמה חודשים טובים, אבל בגלל ובגלל ובגלל לא יצא לי אף פעם לנצל כרטיס להצגה ב-50% הנחה שהם מעניקים למועדון אמא. באוטו הודעתי לבעלי שאני לא יודעת אם נצליח לקבל הצגה טובה ב-35 ש"ח, כי אנחנו מורגלים לחשוב שתרבות טובה (פסטיגל למשל...) עולה הרבה כסף.


הלכנו ברגל בסימטאות יפו, אחרי ארוחה טובה, לכיוון התיאטרון.
בסימטאות המזלות המדהימות והנקיות (!), דמיינו שאנחנו בחו"ל, במקום ממש קסום. זה היה ממש קל כי האזור פשוט יפהפה, רק חסרים ערימות התיירים שבד"כ מאכלסים איזורים כאלו בחו"ל.
הגענו לסמטת מזל דגים - תיאטרון הסמטה ונכנסו. ההרגשה הייתה באמת מחתרתית, קיבלנו את הכרטיסים שהזמנו ועלינו ל"בר הסימטה".
בר הסימטה נמצא על הגג ומשקיף על יפו. הוא פתוח לא רק למבקרי התיירות אבל היינו די לבד שם. כריות וספות כייפיות, בירות של גיל 18 ואווירה של יפו.
נעמה, גיסתי, שעלתה מארה"ב לא מזמן, לא הבינה איך לא משווקים את יפו מספיק ואיך הרחובות, הסימטאות והברים לא מלאים בהמון אדם.

ואז הגיעה רגע המבחן... האם ההצגה תהיה טובה??


אז תתפלאו – ההצגה – יחסים מסוכנים – הייתה מעולה. מחזה שערורייתי שנכתב ב-1782 וקיבל התאמות לימינו, צוות שחקנים בוגרי בית צבי מעולים וצמאי במה, סיפור חזק, תיאטרון קטן שכל צחוק ודממת מתח נשמעת בו בכפולות של 100 והרגשה של תרבות אמיתית.

אחרי ההצגה המשכנו לג'פה בר, שתינו עוד דרינק וגילינו שאחרי שתים עשרה בלילה ואנחנו עוד בתפקוד, ולא בלחץ. כמעט... שעה אחרי אילצנו את עצמנו לסיים את הבילוי התרבותי והרבע לרווקי וחזרנו הביתה כדי לישון כזוג מן המניין ולפגוש את הילדים לארוחת בוקר של שבת.


בשבוע שעבר, כל פעם שסגרתי את הדלת של האוטו ועשיתי סיבוב לדלת הנהג, הייתה לי חויה טובה להיזכר בה ומחשבות זימה על הפעם הבאה..

ממליצה בחום על כל ההרכב או על חלקים ממנו - לבלות ערב לבד עם בן הזוג, ללכת להצגה באווירה מחתרתית בתיאטרון הסימטה, לקום ב-9 בבוקר :-)

רוני

יום שני, 27 בספטמבר 2010

האם יכול להיות שגברים מתקשרים טוב יותר אחד עם השני?

חג סוכות. נסענו לכנרת. 3 זוגות, 5 ילדים.
בערב, אחרי שהילדים הלכו לישון... התחלקנו לבנים נגד בנות ושיחקנו "טאבו".
זה משחק בו צריכים חברי הקבוצה לנחש כמה שיותר מילים (מתוך כרטיסיות) בלי להגיד את המילה האסורה.

בקיצור, זה משחק שמצריך יכולת התבטאות גבוהה, אוצר מילים ותקשורת טובה בין חברי הקבוצה.
היינו בטוחות שאנחנו לוקחות את המשחק בענק ומשאירות מאחורינו אבק של מילים ותקשורת נשית עוצמתית...
בסיבוב הראשון של הבנות באמת רצו הרבה מילים, ניחשנו טוב והיה נחמד.
הסיבוב השני היה של הבנים ושם התחילה להתגלות תופעה שגרמה לנו שוק (והרבה צחוק)
נראה שהבנים התקמצנו על מילים, כאילו כל מילה עולה להם בדם.
אבל התדהמה שלנו נבעה מזה שהם - הבינו אחד את השני בצורה כמעט מושלמת ולגמרי הזויה. הם ב-א-מ-ת מתקשרים ככה.

כך למשל ההגדרה למילה "קוף" הייתה: אני...
שני הבנים האחרים מנחשים בצעקה "קוף" וכולם צוהלים ומבסוטים, שהוא יצא קוף והם ניחשו מילה.
אם אנחנו היינו צריכות להגדיר קוף היינו אומרות: זו חיה שקופצת על עצים, זה החבר הכי טוב של דורה - בוטס וכו' וכו'.
נכון שאצלם זה יותר פשוט?...

אחרי כמה סיבובים במהלכם אנחנו שפכנו מילים כמו מים והם הדגימו טלפתיה מהי,
ציינו בפניהם את הנושא, והדבר המדהים היה שהם היו מופתעים לגמרי. הם אף פעם (כמובן) לא עצרו לחשוב על צורת התקשורת שלהם, הם לא דנו או חפרו בנושא שעות, הם פשוט תיקשרו והבינו אחד את השני.

האם יכול להיות שאנחנו, שחושבות עצמנו מלכות התקשורת, עשירות במילים ודואגות להסביר כל דבר בכמה וכמה משפטים (עד שב-טוח יבינו אותנו), האם יכול להיות שאנחנו טועות?

האם כשאנחנו רואות אותם צופים יחד בכדורגל, בטוחות שהם משתעממים כי הם מחליפים בדיוק 4 מילים במהלך המשחק - האם אנחנו טועות והם בעצם נמצאים בעיצומו של שיח תקשורתי שנון ומלא אהדה אחד לשני? רק בלי מילים??

סיימנו את המשחק בתיקו, ועם מחשבות עמוקות (של הבנות) על כמה בנים ובנות שונים, וכמה אנחנו לא נותנות להם מספיק קרדיט.
מצד שני, אולי הם מבינים באופן טלפתי שאנחנו חושבות שהם נפלאים ואין להם צורך בכל המילים האלו...

שתהיה לכולנו חזרה קלה לשיגרה :-)

יום שבת, 3 ביולי 2010

דברים שאסור לומר לאישה בהריון..דברים שאסור לומר לאמא...

5 דברים שלא כדאי לומר לאישה בהריון

אולי קצת יותר מ-5...

1. אז עוד כמה ימים הלידה?
(בזמן שאת בולסת פיתה, באמצע חודש רביעי)


2. הריון זה לא מחלה
אה, אז בטח לא אכפת לך שאקיא לידך את כל מה שלא אכלתי כבר שבוע


3. וואו, איזו גדולה את! איזו ענקית!
תודה, גם השמלה שלך מעולה, היא ממש מסתירה לך את התחת הגדול...


4. אני, בהריון שלי, עליתי רק 7 קילו. איזה עליתי, אפילו ירדתי במשקל!
אין תגובה.


5. יאללה, תצאי, תבלי, תכף לא יהיו לך חיים. הכל משתנה. זהו, נגמר
רעיון מעולה, אבל אין לי כוח לקום מהספה, ועכשיו גם ממש אין לי חשק לכלום.


6. בעלך/אמא/חברה "טובה": להזמין לך מים וסלט?
לא: פיצה משפחתית, זיווה, לחם שום, תירס (4) תביא חמוצים
וחריף ושישימו לי ביצה ורסק, וגם קולה ומגנום שקדים. תודה ממי.



7. יש לך בן נכון, רואים לפי הבטן?
לא ידעתי שאת הרנטגן
7.א. יש לך בת, נכון? אומרים שבנות לוקחות את כל היופי...
נכון, אומרים גם שבנות יכולות להיות ממש רעות, מוזר, לא?


5 דברים שלא כדאי לומר לאמא


1. בדקת אם הוא רעב? הוא בטח בוכה כי הוא רעב...

אוי טוב שהזכרת לי, באמת שכחתי להאכיל אותו כבר, בוא נראה –

20 דקות. מזל, מזל שהזכרת לי!


2. את בטוחה שהוא נושם עם החיתול הזה על הפנים?

לא, לא בדקתי את זה עשר פעמים בעצמי וכן, יש לי כוונה להפריע לו לנשום.


3. אז את לא מניקה? חבל... זה כל כך חשוב לתינוק

או: אז את מניקה כל כך הרבה זמן? זה בריא?

אז... כן, וכן. ואז... מי שאל אותך ?@!


4. כשהילד שלך קיבל מכה: די, מספיק לבכות, לא קרה כלום.

דווקא כן קרה, הוא נפל וקיבל מכה. על מי את מנסה לעבוד?!


5. את נראית נורא עייפה
יופי קולומבוס, אני לא ישנה כבר 340 ימים יותר משעתיים וחצי ברצף.
אגב, גם את נראית נפלא.


***אתן מוזמנות להוסיף עוד כמה יציאות טובות שמטריפות אתכן...

יום חמישי, 20 במאי 2010

שירי דיכאון... לא לצעירים בלבד..

יום חמישי זה יום של אבא. הוא לוקח אותן מהגן. בדרך כלל לים או פארק.
ואני בבית. משלימה שעות עבודה. מחליפה את העוזרת שפיטרתי (או שהיא עזבה לארץ אחרת?).
מנסה להכין ארוחת ערב+צהרים לשישי+לאכול בעצמי.
היום הגעתי הביתה ונשכבתי על הספה.
צפיתי בסדרה הכי הכי מפגרת ומשכיחת מציאות שמצאתי (איך פגשתי את אמא, כבוד)
ופתאום נכנסה תחושה של פעם. לא ידעתי אם אני בהריון או שזה מן דכאון.
ואולי זה דכאון שאני לא בהריון.
ובזמן האחרון אני עייפה, ורעבה...

לא יודעת למה אבל מאז ומעולם - כל בדיקת הריון שעשיתי, גם כשממש רציתי שהתוצאה תהיה שלילית
בתוך תוכי הייתי מאד עצובה ולגלות שאני לא בהריון.

אולי זה משהו בדי.אן.אי שלנו הנשים, אולי זה משהו אישי שלי
אבל אפילו שאני לא ממש מוכנה, ועוד לא ממש קיבלתי אישור רשמי מבעלי לצאצא שלישי,
אפילו שהילדות שלי קטנות והן באו ברצף, אפילו שזה לא זמן טוב בעבודה,
אפילו ואפילו
כשהחיידק הזה נכנס... או יותר נכון כשבא הרצון לאיזה בוטן קטן - לא משנה אף אפילו.
זה מעציב לגלות שלא.

אז נכנסתי לבחינה מעמיקה יותר (או במילים אחרות הרמתי טלפון לחברה שלי)
ואמרתי - לא בא לי לנקות, לא בא לי לסדר, לא בא לי לבשל, לא בא לי לעבוד, לא בא לי כלום.
אני עייפה ורעבה. ואני גם לא בהריון! מה לא בסדר איתי?
וכראוי לחברה טובה, היא אמרה לי משפט קסם (יש לה תכונה כזו) -
"את יודעת שאת מתכננת עוד ילד, נכון?"
"כן"
"אז אין לך מה להיות עצובה. את יודעת שהוא יבוא. עוד שנה, עוד שנה וחצי, זה לא משנה
הוא יבוא. את תהיי שוב בהריון, יהיה לך שוב גוזל קטן. זה בטוח. אז אל תהיי עצובה."
"מאד חשוב לי שאת מדברת בלשון זכר. כי אני מאד רוצה בן קטן", ככה אמרתי בין הדמעות שפרצו.
"אז יהיה לך". ככה היא אמרה. "עוד מעט".
ופתאום שמתי לב שבזמן שאנחנו מדברות אני מסדרת את הבית. וכבר הגעתי לכלים.
סגרנו את השיחה וחשבתי מה היה פעם משפר לי את מצב הרוח?
שמתי אביב גפן בטייפ הנייד של הילדות. "קבעתי עם האושר".
הרצתי כמעט את כל השירים (כי פתאום זה קצת צורח ולא רלוונטי).
והנה השניצלים על המחבת.
והילדות שלי בפארק. או בים. עם בעלי.
שמתי שלמה ארצי.
ויש לי זמן לכתוב בלוג. ואני לא באמת עייפה. וגם עוגת השוקולד שתקעתי קודם קצת סתמה לי את הרעב.
ויש לי חשק לעבוד. ויש לי חברות חכמות. ויהיה בסדר.
ויהיה לי עוד ילד. אולי אפילו שניים. אולי אפילו בנים תאומים.

אביב גפן קצת התבגר. או אולי זו אני.
אבל שלמה ארצי תמיד נשאר רגוע. זה יפה מצדו.

עכשיו הבית מוכן לשישי. אני לא כזו אמא גרועה. יש שניצלים ופסטה.
אני הולכת להחליף מכונה במייבש במכונה במייבש.
ואז אשב לעבוד.

נראה לי שיהיה אחלה סופשבוע.
שבת שלום :-)

יום רביעי, 30 בדצמבר 2009

החברה הכי טובה שלי ילדה!

זוכרים את הסיפור על מפגש הבנות התמים שהסתיים בהריון - של כולן חוץ משלי?!
אז אני שמחה לבשר ששתיים מהבננות כבר ילדו בחודשים האחרונים
והשלישית - החברה הכי טובה שלי מכיתה ג' (יש חיות כאלו...)
בשעה טובה ילדה לפני יומיים
לא אתאר ארוכות את שעות הציפייה הסוחטות נפשית
מרגע שירדו לה המים ועד ל-36 שעות אח"כ כשאמא שלה צעקה לי בטלפון: "יש"
והתכוונה שיש תינוקת (אם במקרה גבר שיקרא יחשוב לתומו שזו הייתה עוד הודעה על גול...)

אבל הנה השיחה שהייתה לי עם החברה המקסימה שלי:
תדמיינו ששמעתם חצי שעה של מזל טוב, מזל טוב, דמעות, מזל טוב מזל טוב, אני לא מאמינה, דמעות, את אמא את אמא! ואז...
היא - את לא מבינה, את פשוט לא מבינה
אני - איזה כיף שאת אחרי, מזל טוב (טוב הביטוי נתקע לי יחד עם הדמעות בגרון ולא יכולתי לחשוב על שום דבר אחר)
היא - לא את פשוט לא מבינה, היא... את לא מבינה
את לא מבינה, זה היה... את לא מבינה
רגע, בעצם את כן מבינה, זו אני שמבינה עכשיו!

יצא המקרה וילדתי לפני חברות הילדות שלי
והן הדודות הכי מקסימות בעולם (אחרי אחותי וגיסתי :-))
הן היו שם איתי רגע אחרי הלידה ועזרו לי, הן שמרו על הקטנה שהפכה מהר מאד לגדולה כשהקטנה השנייה נולדה..
הן התרגשו מסיפורי הקקי, והלילות, וניסו באמת להבין מה זה הטיפת חלב הזה והאם מוכרים שם קפה או ספרים
אחרת למה שאתרגש מכל ביקור כל כך...

אבל באמת שחיכיתי לרגע הזה שהן יהפכו לאמהות
ובעיקר אותה חברת ילדות ותיקה

כי תודו, זה לא יעזור, עד שזה לא קורה לך
את פשוט לא יכולה להבין את הסיפור הזה
ואפילו כשאת בהריון את לא מאמינה שבאמת ייצא ממך אדם בסוף
זה בלתי נתפס (בעיקר בהיריון ראשון אבל במידה רבה גם בבאים)

אז חברתי הטובה היקרה והאהובה, אמא חדשה
ברוכה הבאה למועדון אמא...
אני אמנם מבינה, אבל את הסיפור שלי, ואת הילדות שלי
והאהבה שאת חשה לתינוקת המקסימה והמתוקה שלך - את באמת הראשונה בעולם להרגיש

מזל טוב
אני אוהבת אותך
תודה שעשית אותי דודה...
את תהיי אמא מדהימה כמו שאת חברה מופלאה והיא תהיה לי אחיינית מושלמת