![]() |
| אוף... משחקת אותה קול?! אבל... |
חרדות?? אני???
טוב, נו...
זה לא שאני פולנייה,
או חרדתית במיוחד
זה כנראה ההורמונים...
או מזג האוויר... או...
דווקא לקראת הסוף, דווקא פתאום כשזה סופסוף מתקרב - בא לי להדחיק, לחכות עוד רגע (או עוד כמה חודשים...)
ובאותה הנשימה בא לי להיות כבר אחרי!!!
הנה רשימה מקוצרת של המחשבות שעוברות לי בראש, ואל תשאירי אותי לבד...
אני חוששת ש:
שלא אראה לעולם מה קורה מתחת לפופיק שלי
שהפופיק שלי יתפוצץ
שכפות הרגליים שלי יתנפחו עוד
שאראה את כפות הרגליים שלי
שארגיש בדידות
תפרים... אלוהים, רק שלא יעשו לי תפרים...
שמרוב הכנה ללידה אני אלד באוטו
שמה שאומרים על חזה ועל "שקיות שוקו" יתגלה כנכון
שינשור לי כל השיער
שהקילוגרמים המיותרים ירגישו מספיק נחוצים ואהובים ו...יישארו
שאהיה עייפה...
שהילדה הגדולה שלי תחשוב שאני אוהבת אותה פחות/לא אוהבת אותה
שהילדה הקטנה שלי תהפוך לסנדביץ מתוסבך שיכעס עליי כל החיים
שלא אספיק לקבל אפידורל
שכן אספיק לקבל אפידורל
שירדו לי המים במקום ציבורי (ואיך זה נראה בכלל?!)
שלא אדע איך ללדת
שלא אהיה אמא טובה
שלא אצליח להניק
שבעלי יראה את הלידה, יחשוב שזה נס ויתעלף
שלא אדע שהתחילו לי צירים (יש דבר כזה?)
שלא אעמוד בכאב של הצירים
שאשכח את תיק הלידה בבית
שלא אצליח להחליט על השם הנכון והמתאים
שהעובדה שלא קניתי עדיין כלום תוביל למירוץ קניות מטורף וחסר תקדים
שלא יהיה לי כלום לתינוק כי לא קניתי כלום
שכל האמהות שלי תהיה מלווה בחרדות
שכל האמהות שלי תהיה מלווה בחרדות
שלא אצליח לאהוב את הילד שלי מהרגע הראשון
שאוהב אותו כל כך שהלב שלי לא יוכל להכיל את זה
ש...
יש לך גם חרדות על הלב?
זה המקום לשפוך אותן...
שתהיה לכולנו לידה קלה
והרבה הרבה בריאות ואהבה
ו...בהצלחה!
רוני








