רגע לפני ארוחת הערב. הילדות כבר ממש רעבות וזה גורם להן להיות עצבניות במיוחד. הן נכנסות למטבח מאה פעמים בדקה ושואלות מה עם האוכל. הגדולה מכפכפת את הקטנה בלי סיבה ברורה. הקטנה בוכה ולא יודעת על מה. אני נכנסת ללחץ, מתגעגעת לאמא שלי. ואז אני עוצרת ונזכרת -
1. הן תמיד ככה כשהן רעבות
2. הן הכי אוהבות לעזור
אז אני עושה שני דברים -
נותנת לכל אחת חתיכת מלפפון להחזיק ולכרסם, זה כבר מרגיע אותן.
ואז אני מבקשת מהן עזרה. הן מיד מתמחות ומתמלאות גאווה.
אני מבקשת את עזרתן בסידור השולחן והן הופכות בן רגע ממפלצות לנסיכות ומתרוצצות בין המטבח לשולחן עם כלים וכוסות ומפיות ולי יש עוד כמה דקות לסיים את שהתחלתי וגם לנשום. בין לבין אני שומעת אותן צועקות בשמחה: איזה כיף! איזה כיף!
אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי כאמא, היא לתת מטרות לילדות שלי.
לתת להן לעזור, אבל באמת ולא "בכאילו".
יש המון סיבות לדעתי שילדים כל כך אוהבים לעזור -
תחושת חשיבות, הידיעה שצריכים אותם, להרגיש חלק מהמשפחה,
היכולת לתת, היכולת להחזיר תודה להורים על כל מה שהם נותנים.
יש המון דרכים לתת לילדים, וגם לתינוקות, לעזור באמת:
לסדר את החדר
לקפל / לפזר כביסה (גם אם זה לא "בדיוק" איך שרצית)
לערוך את השולחן
להחליט יחד על רשימת הקניות
להכין אוכל יחד
להכין/לקשט ברכות לכל אירוע
לבחור בגדים
להכין את התיק לגן/לבית הספר
זה יכול להיות עזרה חד פעמית וזה יכול להיות תפקיד קבוע של הילד בבית.
אם יש לך עוד רעיונות, אשמח שתגדילי את הרשימה כאן.
כשמבקשים עזרה מהילד, חשוב להסביר בדיוק מה צריך, איך כדאי לעשות את זה ולתת להם אישור וחיזוק כשהם מבצעים, גם אם זה לא "מושלם" עדיין.
ברגע שנותנים לילד מטרה הוא גדל. גדל מבפנים בתחושה טובה ובריאה.
וזו הרי המטרה האמיתית שלנו, לא?
לכבוד יום המשפחה, אני מאחלת לכולנו, להנות מהמשפחה שלנו, להצליח להגדיל ולפרגן לכל אחד ולכולנו יחד.
ולנו, ההורים, שננשום בכל הרגעים הקטנים של חוסר הסבלנות, שנצליח להגדיל במקום להתכווץ, ושנסלח לעצמנו גם כשלא...
יום המשפחה שמח
רוני וכל צוות האמהות של מועדון אמא
1. הן תמיד ככה כשהן רעבות
2. הן הכי אוהבות לעזור
אז אני עושה שני דברים -
נותנת לכל אחת חתיכת מלפפון להחזיק ולכרסם, זה כבר מרגיע אותן.
ואז אני מבקשת מהן עזרה. הן מיד מתמחות ומתמלאות גאווה.
אני מבקשת את עזרתן בסידור השולחן והן הופכות בן רגע ממפלצות לנסיכות ומתרוצצות בין המטבח לשולחן עם כלים וכוסות ומפיות ולי יש עוד כמה דקות לסיים את שהתחלתי וגם לנשום. בין לבין אני שומעת אותן צועקות בשמחה: איזה כיף! איזה כיף!
אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי כאמא, היא לתת מטרות לילדות שלי.
לתת להן לעזור, אבל באמת ולא "בכאילו".
יש המון סיבות לדעתי שילדים כל כך אוהבים לעזור -
תחושת חשיבות, הידיעה שצריכים אותם, להרגיש חלק מהמשפחה,
היכולת לתת, היכולת להחזיר תודה להורים על כל מה שהם נותנים.
יש המון דרכים לתת לילדים, וגם לתינוקות, לעזור באמת:
לסדר את החדר
לקפל / לפזר כביסה (גם אם זה לא "בדיוק" איך שרצית)
לערוך את השולחן
להחליט יחד על רשימת הקניות
להכין אוכל יחד
להכין/לקשט ברכות לכל אירוע
לבחור בגדים
להכין את התיק לגן/לבית הספר
זה יכול להיות עזרה חד פעמית וזה יכול להיות תפקיד קבוע של הילד בבית.
אם יש לך עוד רעיונות, אשמח שתגדילי את הרשימה כאן.
כשמבקשים עזרה מהילד, חשוב להסביר בדיוק מה צריך, איך כדאי לעשות את זה ולתת להם אישור וחיזוק כשהם מבצעים, גם אם זה לא "מושלם" עדיין.
ברגע שנותנים לילד מטרה הוא גדל. גדל מבפנים בתחושה טובה ובריאה.
וזו הרי המטרה האמיתית שלנו, לא?
לכבוד יום המשפחה, אני מאחלת לכולנו, להנות מהמשפחה שלנו, להצליח להגדיל ולפרגן לכל אחד ולכולנו יחד.
ולנו, ההורים, שננשום בכל הרגעים הקטנים של חוסר הסבלנות, שנצליח להגדיל במקום להתכווץ, ושנסלח לעצמנו גם כשלא...
יום המשפחה שמח
רוני וכל צוות האמהות של מועדון אמא
תגובה 1:
נהדר! אני מסכימה לחלוטין שהילדים שלנו צריכים להיות שותפים ולהרגיש תחושת ערך.
אני והילדים קבוע מכינים ביחד את ארוחת הצהריים, כל אחד והתפקיד שלו (בהתאם לגיל) אחרי הארוחה אני מצ'פרת אותם ואנחנו יושבים כולנו ורואים קופיקו. הם כל כך גאים ביכולת ה"בישול" שלהם, ואני נהנת מהזמן המשותף.
הוסף רשומת תגובה