יום שישי, 26 במרץ 2010

עשרת הדיברות (שלי) לפסח - איך לשרוד את החג ולהישאר שפויה

עשרת הדיברות (שלי) לפסח - איך לשרוד את החג ולהישאר שפויה
רוני ברון, אמא לשתיים, מועדון אמא

בין אם יש לך עשרה ימי חג מלאים לבלות בהם עם ילדייך או חצאי ימים בלבד,
הנה עשר עצות שיוכלו לעזור לך לעבור את הימים, ולצאת שפויה ואף מנצחת.
* תקף גם לשבתות, חגי ישראל וימי חול.


1. להיות שם כשאת איתם
זה נשמע מובן מאליו כי פיזית, כשאנחנו עם הילדים - אנחנו שם. אבל, יש הבדל גדול בין להיות שם ולהיות איתם. אם את יודעת שלפנייך יום שלם להעביר עם ילדייך או מספר שעות - הכיני את עצמך: סיימי מראש את המטלות שעשויות להסיט את תשומת לבך ולהציק לך, פני את הזמן ו"וותרי" על הדברים האחרים - עכשיו את איתם. אם לא יהיו לך דברים אחרים "על הראש" יהיה לך הרבה הרבה יותר קל.


2. תכנני, תכנני, תכנני
להיות יום שלם עם הילדים, יכול לעבור בנינוחות רבה יותר אם תכננת היטב את הזמן מראש, בעיקר כי לפעמים גם אחר הצהרים בודד נראה כנצח.. תכנני מראש מה תאכלו, איפה תבלו, עם מי תהיו ומה תעשו.

אם לפנייך מספר ימים כאלו, ואת "בת" בנשמתך, הכיני טבלה לכל יום המחולקת לבוקר-צהריים-ערב ומלאי אותה ככל האפשר בימים שלפני החג.
הכיני לעצמך רשימת רעיונות נוספים "למקרה חירום".
באותה הצורה אפשר לתכנן בגדול את הארוחות וכך גם לצאת לקניות המקדימות לחופש.
כפי שאמר לי פעם מנהל גדול: הכנה לכישלון = כישלון בהכנה.
תכנני, הירגעי, וכולם יהנו יותר.


3. כל תוכנית נועדה לשינוי
אם הכותרת נשמעת לך כניגוד מוחלט לכותרת הקודמת - את צודקת!
חשוב מאד שתהיה תוכנית אבל חשוב לא פחות לדעת שתוכניות משתנות, ומי כמונו האימהות מרגישות זאת בכל יום. תכננת יום של כיף בפארק והרוח נושבת קרירה? בישלת סלט שעועית בשני צבעים והילד/ה ממש לא בעניין? קבעת עם חברה והיא מבריזה?


חייכי (לעצמך), תנשמי עמוק ותתחילי מהתחלה. כל תוכנית היא בסיס לשינוי אבל אם נפנים את זה - אף שינוי לא ישבור את רוחנו. וכמו שאומר הגיבור המקומי: תתקדמי!


4. עכשיו - כלום
בילדותי הייתי בלגניסטית. אמא שלי לימדה אותי את משחק השקט. תחרות מי שקט יותר זמן.
זה מצריך ריכוז רב, זה מעורר גלים של צחוק, זו התעסקות שלמה בשום דבר. תענוג.
מותר לא לעשות כלום. פשוט לשבת ביחד ולהיות. לא יכולה להבטיח שזה יעבוד עם כל אחד, אבל בהחלט שווה לנסות...


5. חברות גידלתי ורוממתי, והן יעמדו לצידי
החופש הוא זמן מצוין לפגוש את החברות בבוקר. ככה כמו פעם, רק בנוף קצת שונה. במקום בית קפה - משחקייה, פארק או מרכז חוגים (הים עדיין תופס). במקום עם ארנק וטלפון נייד - שני תיקים ועוד שקית עם אוכל/משחקים. אבל חברות היו תמיד ועודן הפתרון הכי נעים להעברת הזמן. ואם יש אפשרות לעשות חליפין (היום כל הילדים אצלך, מחר הם אצלי) נצלי את זה וגם תפנקי בחזרה!


6. הסוד נמצא בדברים הפשוטים
העולם שאנחנו חיים בו מלא גירויים, אבל לקטנטנים שלנו כל אבן או סיר הם עולם ומלואו.
לא משנה באיזה גיל תינוקך, הוא בטוח יהנה לראות אותך משחקת וליהנות איתך.

תכריזי על שעת חושים ותחקרו יחד ריחות/טעמים/צבעים של דברים שונים בבית ובחוץ (תלוי בגיל הילדים, אפשר לעצום עיניים ולנחש, אפשר להמציא חידות או פשוט... להתבונן יחד).


תכריזי על שעת מוזיקה והוציאי את כל הסירים, המחבתות והכפות. תעשו להקה, תשירי בקולי קולות כמו שרק עם הילדים שלך את מרשה לעצמך (והם אפילו בטוחים שזה נפלא). שימי מוזיקה ותרקדו. העלי זיכרונות משיעורי ההתעמלות ותהיי מורה ליום אחד.


תכריזי על שעת השודדים ותכינו אוהל מכריות ומצעים. תאכלו מצות (או פירות מרוסקים?), תקראו סיפור, תשחקו מחבואים אחד עם השני (או עם חפצים בתוך תיק), אפשר גם להירדם באוהל...


תראו סרט בחושך (הסלון הוא גם אולם קולנוע עם קצת דמיון),
סעו באוטובוס או ברכבת גם אם זה רק לסיבוב..
צאו לטיול ותספרו פרחים סגולים עם נקודות צהובה או עננים בשמיים. הליכה קצרה ברחוב היא מלאת הפתעות, כשמוציאים את תשומת הלב החוצה.
הכל תופס, ויש עולם שלם ונפלא בקצה האף, שמחכה רק לנו!


7. מבשלים ביחד
כמה כיף לפורר את המצות. אני לא יודעת אם את אוהבת מצות רטובות או יבשות (האם גם כאן העולם נחלק לשניים?) אבל מצייה היא תמיד התעסקות נחמדה. התכונני ללכלך את המטבח והכינו יחד מצייה או עוגת מצות. תסחטו מיץ מתפוזים, ציירו על ביצים קשות ואכלו אותם, גם תינוק יתמוגג מערבוב של בלילה וכמה שזה חשוב לילד, להרגיש שהוא עוזר. ועוד למישהי גדולה ואהובה כמו אמא.


8. סדר פסח
אם נותרו בבית חלקים מבולגנים (אם לא - סחתיין! צלמי ותעדי את הרגע)
זו הזדמנות מצוינת לעשות סדר פסח ביתי עם הקטנים. להוציא את כל הספרים מהמדף ולסדר לפי הגובה, למיין צעצועים שכבר לא בשימוש, לתת להם לקפל את הבגדים...
לכל גיל יש את הסבלנות שלו, לכל גיל יש את היכולת "לא לגעת במקופלים" שלו. קבלי הכל באהבה ובסבלנות ובדרך גם עברת וסידרת חלק נוסף בבלגן הכולל.


9. והגדת לבנך, ולבתך
המצווה הגדולה של פסח (ממנה באה המילה "הגדה") מורה לנו לספר את הסיפור החזק של יציאת מצרים לילדינו. את מוזמנת לתאר לילדך בשפה שלך את סיפור יציאת מצרים, לפשט את הדברים הקשים ואפילו לעשות הצגה קלה (עבורו או איתו) של משה בתיבה, חציית ים סוף (מותר לברוח ממצרים דמיוניים יחד ולצעוק "היסגר" לים הדמיוני), לבנות פירמידה ולהתאמן במציאת אפיקומן.

"ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים… מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים. וכל המרבה לספר ביציאת מצרים – הרי זה משובח".


10. עכשיו זו את
יפה. אמרתי את זה (גם להגיד את זה דורש לפעמים אומץ).

אל תשכחי לדאוג לפסק זמן בין לבין. היי עם הילדים במאה אחוז כשאת איתם,
השקיעי בתכנון, זרמי עם השינויים, המציאי משחקים, בשלי, כבסי, נגבי ורקדי
אבל אל תשכחי אותך...


הנה כמה מומלצים, שנבדקו ע"י האמהות של אמא, לפינוק לפני/אחרי או במהלך:
(ההנחות הן קבועות בהצגת כרטיס מועדון אמא - כל השנה)

אזור הדרום, ירושלים והשפלה -
אזור המרכז -

אזור השרון -
אזור הצפון -
בכל הארץ -
  • שוקי זיקרי - 10% הנחה קבועה לשירותי שיער.הטבת היכרות בביקור הראשון - 60 ₪ הנחה לשירותי שיער. רשימת סניפים: אילת, באר שבע, חולון, ראשל"צ-קניון הזהב, ראשל"צ-שד' רוטשילד, קרית אונו, ת"א-בן יהודה, ת"א-רמת החייל, רמת השרון, הרצליה פיתוח, כפר סבא, רעננה, חדרה, קריית חיים

אז לסיכום -
באמת שיהיה ב-סדר... אנחנו איתך...

יש לך גם רעיונות שיעזרו לנו להעביר את החג בכיף?
הצטרפי לדיון שלנו בפייסבוק שם אפשר "לשפוך ולהחליף" רעיונות לבילוי בחג

שיהיה חג שמח ואביב מלא פריחה והנאה לכל המשפחה :-)
רוני ברון, וצוות האמהות של מועדון אמא


הכתבה נלקחה מתוך ניוזלטר חגיגי לפסח. את מוזמנת להציץ בניוזלטר המלא:
מעבר לניוזלטר פסח של מועדון אמא
אם את רוצה לקבל עדכונים קבועים - הזיני את כתובת המייל שלך והצטרפי לבלוג של מועדון אמא!


יום שישי, 5 במרץ 2010

ביקורת על ביקורת, גפי אמיר, האח הגדול

אתמול היה הגמר של האח הגדול. לאלו שעקבו באדיקות ולאלו שלא - מבחינתי כולכם בסדר..
אני עקבתי בערך מאמצע התוכנית. עניין אותי במיוחד ארז, הדוגמן לקוי השמיעה וההשתלבות שלו בבית.
לאט לאט התחלתי להתעניין יותר בשאר הדמויות ובדינמיקה ביניהן.
נכון שזו לא עובדה, ולא המקור...זו סה"כ תוכנית ריאליטי ובאמת בחירה של כל אחד אם לצפות בה או שלא.

צפיתי בחלק מהפרקים של האח הגדול. ונהניתי. אני לא מתביישת בזה...
סיבה נוספת שעקבתי במיוחד אחרי ארז היא העובדה שאחי לקוי שמיעה. התפעלתי מאד לראות את היכולות המילוליות והחברתיות של ארז והערכתי את התהליך שהוא עבר.
בפרק שהוא הודח אפילו הצטערתי שאני לא מאילו "שמסמסים". לדעתי הגיע לו.
אביב סביון


בכל מקרה, אין בכוונתי לפאר או לנתח את התוכנית עצמה (למרות שאני לא מתאפקת וחייבת לומר ששמחתי מאד שאלירז שדה לקח את הגמר... ובגמר כבר לא היססתי והצבעתי 5 הצבעות לפחות בעצמי...)


רציתי לדבר דווקא על היום שאחרי, בעיתון ידיעות אחרונות.
קראתי את הביקורת של גפי אמיר על גמר האח הגדול. לפעמים נדמה שאנשים חייבים להגיד משהו מעליב כדי שהדעה שלהם תיחשב, שתהיה מעניינת.

בביקורת יש ביקורת על הקונצנזוס שנוצר.
כשאני מסתכלת על ארז ופותנה, שלוהקו כנראה כדי לייצג מגזר, שיחקו אותה בגדול. כשייכים לקבוצה שנויה במחלוקת, שלא בהכרח מתקבלת כקונצנזוס - הם הפכו עצמם לקונצנזוס. והגיעו למצב ששפטו אותם כחלק מקבוצת הקונצנזוס. וזה הישג עבורם ועבור כל הצופים.
וכך נרשם על ארז: "מכל אוכלוסיית כבדי השמיעה בישראל הצליחו איכשהו למצוא את החירש שהוא גם אהבל".
מבחינתי, ארז, "האהבל" שהצליח ללמוד את שפת הקודש שקשה ללמידה גם לשומעים רבים, מבלי לשמוע מילה,
ארז, "האהבל" שהצליח להשתלב בחברה של שומעים, ולהקשיב להם, לריב, לבכות וללמוד מחברים,
ארז הזה, שהגיע לייצג את אוכלוסיית כבדי השמיעה (דרך אגב, המילה "חירשים" כבר לא מקובלת ממזמן) - מבחינתי הוא מנצח, עבורי הוא סיפור הצלחה.
ועם כל הכבוד לגפי אמיר, ויש כבוד, אני לא חושבת שמותר לאדם לבחור במילים כה רדודות
גם אם פרנסתו היא העברת ביקורת על אחרים. כך לא הופכים סיפור להצלחה.

יש ביקורת שמכבדת את בעליה
ויש ביקורת שמשאירה רושם של אוצר מילים דל וניסיון עלוב ליצור טקסט שהוא "אקסייט".

אז עד לריאליטי הבא, כשאבק הכוכבים מנצנץ על שיערם של המשתתפים
שרובם אולי ייעלמו וחלקם יצליחו להתברג כך או אחרת בתקשורת
שיהיה סופשבוע בו נסתכל על הטוב, ונתייחס אחד לשני בכבוד
גם אם השני הוא לקוי שמיעה, או ערבי, או הומו, או נער פרברים, או פשוט בלונדינית מלאת חן ונעורים.

יום שבת, 27 בפברואר 2010

חג פורים - מי מתרגש יותר אנחנו ההורים או הילדים שלנו?

חג פורים שמח לכל ההורים והקטנטנים!
בעקבות מסיבת הפורים בגן התחלתי לחשוב ברצינות, מי נהנה יותר מהתחפושות, החגיגה והאווירה - אני או הילדות שלי והאם זה שווה את כל המהמורות שבדרך?

אחרי שקניתי לכל אחת מהילדות תחפושת (ואז אמא שלי קנתה לכל אחת תחפושת "נוחה יותר", לדבריה...)
הגיע יום החג.
התעוררתי מוקדם בהרגשה חגיגית
הערתי את הילדות בשירי פורים עליזים ודמיינתי איך אני מלבישה, מאפרת, מסרקת, מצלמת ומנשקת אותן.
כמובן שגם ביום הזה הן הזכירו לי שהן אנשים עצמאיים שלא תמיד בא להם להגשים את הדמיונות שלי..

וכך, הגדולה החליטה לא להתחפש למכלת הלילה (ככה היא אמרה) בשמלה הלבנה שבחרנו יחד
אלא לנסיכת הלילה (כן, בשמלה שאמא שלי בחרה). את המגפיים השחורות היא החליפה בנעלי התעמלות סגולות, וממש, אבל ממש לא בא לה ציור של ירח וכוכבים על הלחי, אלא פרפר.
למה? "ככה בא לי!"
אבל תודו שהיא נראתה מתוקה -
 
ליאל בתחפושת נסיכת הלילה, עם פרפר על הלחי

הקטנה החליטה להתחכם יותר, ולקום עם מצב רוח לא משהו.
נו, זורמים. היא דווקא הסכימה איכשהו ללבוש את שמלת השלגייה, אולי פשוט כי לא ממש שינה לה כלום במסגרת מצב הרוח הירוד.
היא גם התעקשה ללכת לגן "אני לא חווולה" ובעקבות אחותה הגדולה, סירבה בכל תוקף לנעול את הנעליים האדומות שכ"כ התאימו לתחפושת. וגם לא התחשק לה להתאפר וגם לא ממש להצטלם וגם...
בכל זאת תפסתי אותה למזכרת לדורות. אני מקווה שלימים היא תעריך את זה, ושאני אתגבר על תחושת "האם המתעללת" שהרגשתי...
שירה, במצב רוח לא משהו אבל בתחפושת שלגייה...
הגענו לגן ופגשתי את כל האמהות-חברות, כולן נראו מאד מתרגשות וחלקן נראו קצת מותשות, כמוני...
צילמנו, חייכנו, בדקנו שהכל בסדר ויצאנו מהגן.
אחרי שעה התקשרה הגננת להגיד לי שהקטנה "ממש לא בעניין" ואספנו אותה מהגן
כשהגדולה חזרה מהגן היא נרדמה עם התחפושת (אני-לא-מורידה!) ובשקט שנהיה שוב בבית היה לי קצת זמן לחשוב...

הן קמו והחליטו שלא בא להן להתחפש לארוחת הערב המשפחתית.
לא התעקשתי.
כן בא להן לנעול את הנעליים הלבנות למרות שיורד גשם.
לא התעקשתי.
בא להן להתאפר לבד.
שמרתי עליהן אבל לא התעקשתי. 

בארוחת הערב הן מצאו פיאות והחליטו להתחפש, הכל זרם איכשהו ולא הרגשתי תחושת אשמה או אכזבה אפילו לרגע אחד.
הנה התוצאות:

להלן המסקנות שלי לשנים ולילדים שיבואו:
1. לא להתעקש על מה שבא לי, מראש לזרום איתם
2. להאמין לאמא שלי (לפחות בחוש אופנה שתמיד היה חלש אצלי)
3. תחושות אשמה יהיו לי כנראה בכל מקרה, אולי שווה לחכות שהן יתלוננו לפני שאני צולבת את עצמי...

יש למישהי עצות נוספות/חוויות לשתף?

חשוב לא פחות -
ביום ב' נפתחת תחרות תמונות "הילדים של אמא" בנושא פורים באתר מועדון אמא,
כל חברות המועדון מוזמנות להראות איך הלך להן!


חג פורים שמייח וחמים לכולם ואל תשכחו להרבות בשמחה

רוני

יום שני, 15 בפברואר 2010

היה מדהים לפגוש את חברות המועדון ביום המשפחה! מחכה לראותכן מחר...

אני נשבעת שאני עוד רגע נכנסת למיטה לישון.
אבל רגע לפני...
היום התחילו אירועי יום המשפחה
בשעה 10:00 התחיל גל של אמהות עם עגלות ותינוקות עם מוצצים (וגם כאלו שלא) לזרום למתחם שארגנו


היה שם מתחם ג'ימבורי, מתחם הנקה, מתחם החתלה, יועצות ליווי התפתחותי, סדנאות, דוכני מכירה מדליקים, מבצעים מיוחדים למוצרי תינוקות בסופר פארם ועוד המון הפתעות.


מחר בשעה 19:00 תתקיים ההגרלה של
כיסא בטיחות RECARO בשווי 2,500 ש"ח,
טיולון SILVER CROSS מתנת מי בייבי ירכא שאגב מצטרפים אלינו בקרוב ויעניקו הנחה קבועה לחברות המועדון,
יציקת כף יד/רגל של התינוק מוזהבת או כסופה מתנת EDKITO KIDS
מנשא שרון דרור מתנת המנשא הנכון- שגם נמצאת באירוע להסביר ולהדריך איך ומה כדאי בתחום המנשאים
ושובר לבגדים לאמהות מתנת IMAHOT



יש בנות שאני כבר מכירה מהאירועים וזה כל כך כיף לפגוש אותן שוב. יש בזה משהו מרגיע עבורי עם כל ההתרגשות של האירוע לראות פנים מוכרים ומאירים,
אנחנו אומנם לא ממש מכירות אבל השותפות הזו - מספיק לה גם רגעים קטנים של חסד וחיוכים גדולים של הבנה והנאה


אני רוצה להודות לכל חברות המועדון שבאו
ולהזכיר לכולן שמחר זה היום האחרון
בואו ותפגשו אותנו בדוכן שלנו, אל תשכחו להירשם להגרלה המדהימה וגם לקבל שקית הפתעות!


ובאמת, שווה לקחת רגע ולהגיד תודה על המשפחה
תודה על הבריאות, תודה על ההזדמנות, תודה שיש לנו ראשים קטנים ומתוקים לנשק אותם לפני השינה...


אז עכשיו אגש לנשק את שתי הקטנות שלי ואתן יכולות ליהנות בינתיים מקצת תמונות...
לילה טוב לכולן!


רוני


והנה כמה תמונות מהכיף שעשינו היום, יום א'...



--------------------------------------------------------------------------------


http://www.imaclub.co.il/

יום שלישי, 9 בפברואר 2010

יוחזר יום האם!

יוחזר יום האם לאלתר!!!



כשהיינו קטנות ועדיין לא ממש אמהות נראה לנו בהחלט הגיוני לקחת מידיה של אמא את יום האם ולהפוך אותו ליום המשפחה, והכל ברוח השוויוניות העכשווית.


לכשבגרנו והפכנו לאמהות, גילינו שהגדרות לחוד ומציאות לחוד. בייחוד במאה ה21. למה? כי מעבר לתפקיד המסורתי הנשי שנשאר כמעט בבלעדיות מוחלטת שלנו, נוספו לנו עוד המממוווןןןןןןן תפקידים חדשים כמו: שותפה לחיים, מפרנסת, אשת קריירה, אישה, חתולת מין, נהגת הסעות וכיוב'. כמות המטלות וההתחייבויות שקיבלנו על עצמנו, באהבה רבה, אך גם במחיר כבד, היא גדולה.


אז למה להתפלצן ולדבר על שוויון כאשר באמת אין שוויון? למה אבא קרייריסט חוזר הביתה מהעבודה ב 20:00 בערב ללא רגשות אשם ואמא קרייריסטית כן?


לכן, החלטנו במועדון אמא להחזיר חזייה ליושנה והגיד קבל עם ועדה כי לנו נועד היום הזה. וככזה, לנו מגיע לחגוג אותו, ובגדווול!!!


לכן, לילדיכן, ואם תרצו גם לבני זוגכן מצפות שפע של הפתעות ופעילויות ביומיים של כיף, העשרה וזמן איכות עם היקרים לכם ואיתנו....


לחצו לפרטים על יום האם והמשפחה של מועדון אמא


יש גם פייסבוק
 
יום המשפחה. דיזנגוף סנטר ת"א, 14-15 לפברואר ימים ראשון, שני.
 
בשני ימי האירוע יהיו מחירים מיוחדים לתחליפי חלב, חיתולים, בקבוקים, מוצצים ועוד בסופר פארם, דיזנגוף סנטר.
 
הזמיני עכשיו כרטיס לסרט בוקר בהקרנת טרום בכורה עם תינוקך או לסרט אחה"צ עם כל המשפחה.
 
נתראה שם...